<h1>ראבי"ה סימן תר"א</h1>
<h2>דף ד.</h2>
היתה גבוהה (מ)עשרה והוצין יורדין לתוך עשרה הויא לה דירה סרוחה ופסולה. היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעית על פני כולה ויש בה הכשר סוכה כשירה כל הסוכה אפילו במקום שגבוהה מעשרים, דנידון כפסל היוצא מן הסוכה דכשירה היכא דמשכא חדא דופן בהדיה, כדאמרינן לקמן [י"ט ע"א]. פסל הוא על שני דרכים, דבר הפסול וגם פסל הכשר, מלשון פסולת גורן ויקב, ואם עיקר הסוכה כשירה זה כשר כמוהו, אף על פי שאין לה שלש דפנות, ואם הסוכה פסולה היוצא ממנו כמוהו. והכי מוכח לקמן בפרקין. היתה גבוהה מעשרים ובנה בה איצטבא מן הצד אם יש בה משפת איצטבא ולכותל ארבע אמות פסולה פחות מארבע אמות כשירה, דאמרינן דופן עקומה לכל צד, ואף על גב דלא חזיא לדופן. ונראין הדברים שהסוכה כשירה, אבל משפת האיצטבא ולכותל אין ישנים תחתיו, ואף על גב דאמרינן דופן עקומה, כדתנן [לקמן י"ד ע"א] נתן עליה נסר שרחב ארבעה טפחים כשירה, פירוש משום דופן עקומה, ובלבד שלא ישן תחתיו. ואין לחלק בין סכך פסול להיכא שהסכך כשר אלא מחמת שהגביהה מעשרים נפסלה, דמכל מקום שניהם שוים לפסול. ובירושלמי ברכות [פרק שלשה שאכלו] [ה"א] גרסינן הא אנא חמא רבנן קיימין בסוכה וילפינן לה מטיט הנרוק דתנינן תמן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה הא פחות מיכן כשירה ובלבד שלא ישן תחתיו התיב רבי יצחק בר אלישב והלא טיט הנרוק משלים במקוה ואין טובלים בו אף הכא משלים בסוכה ואסור לישן תחתיו. ולקמן בפירקין איתא נמי בגמרא דידן [י"ט ע"ב]. ומשני אויר פחות משלשה מצטרף [ו]ישינים תחתיו וסכך פסול מצטרף ואין ישנים תחתיו, בהלכה דהרחיק את הסכוך. ויש גורסין התם דבסכך [פסול] ישנים תחתיו. ואינו נכון, דמכל מקום פסול לאסור לישן [תחתיו], והסכך הכשר הוא דמכשירין ומקרבין הדפנות על ידי עקימות הדופן, והסכך פסול קיימין כאילו הוא מן הדופן, ודפנות מותרות לתקן בכל דבר פסול בדבר המקבל טומאה ובמחובר, כדתנן בהדיא [י"ב ע"א], והוא צריך לישן בצל סכך ולא בצל דפנות, כדאיתא בריש פירקין [ב' ע"א] למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות. היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא באמצעיתה אם יש משפת איצטבא ולדופן ארבע אמות לכל רוח ורוח פסולה פחות מארבע אמות כשירה, דאמרינן דופן עקומה. ואיצטריך לאשמועינן דאפילו בדופן רעוע ועוד דלא חזיא לדופן מהני לכל צד ולא דמי לבית שנפחת וסיכך על גביו, שלשם חזיא לדופן ויש דפנות טובות ובריאות. היתה פחותה מעשרה טפחים וחקק בה כדי להשלימה לעשרה אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים פסולה פחות משלשה כשירה, ומשום דלישוייה לדופן הוא דלא שייך למימר ביה דופן עקומה.
